זו בקשה שתשרה השכינה עלינו במעשה ידינו ויצליח

בודאי. אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על

לאו ליהנות ניתנו פירוש שלא זו מטרת המצוה,

החילוק פשוט הוא (כפי שרמזת) וכדלהלן: אע"פ שיצא

התחברות לקדוש ברוך הוא על ידי התורה ומצוות

מסתבר שיש בזה לעולם ילמד אדם וכו’. וכן

א. אנחנו קטנים וחלשים מאד בשביל להבין אפילו

אשה כי תזריע – סגולה לבנים זכרים, מניין

עונש מיידי | השכינה צועקת מיד שמדברים לשון

א. לימוד פרקי אבות עם המפרשים. ב. מי שקושר

מהדגשת הפסוק בתחילת הפרשה “ואתחנן אל ה' בעת ההיא“,

על כל אדם להביא קרבן בהתאם ליכולתו הכלכלית:

לאיזה צורך הטריח הקב”ה את עמו בכל כך

ואין הדבר פשוט כלל, וכמו שמסופר על רבי זושא מניאפולי שדרכו בקדש היתה לעשות המצוות בשמחה רבה, תוך התרגשות והתלהבות עצומה. במיוחד מחבב היה את מצות נטילת ארבעת המינים והדלקת נרות חנוכה, ובשעת עשייתן היה רוקד, מפזז ומכרכר וכל כולו להבת שלהבת יוקדת אש דת.

שנה אחת בליל חנוכה התלהט כל כך בעריכת נרות החנוכיה, עד שמגודל הדבקות נתקלה ידו בחנוכיה, וזו נפלה לארץ ונשפך שמנה.

1. ככל שהאדם מאמין יותר כך הוא מפחד

אמרו בגמרא אזילת בקרתא אזיל בנימוסא, היינו בבגדיו.

אמונה היא היתה לראש פנה. כי המאמין בה’,

אמונה היא היתה לראש פנה. כי המאמין בה’,